גלות שומרון
- היסטוריה
- תקופת בית ראשון
- יצירה
- תקופת המקרא
מהמקרא אל ראשית האסלאם
האירועים ברצף אחד, לצד השלטונות, המסגרות ההיסטוריות ותקופות היצירה היהודית.
למצוא את המקום ברצף
מציגים 26 מתוך 26 ציוני דרך
מן המוקדם למאוחר| תקופה שלטונית | שנה | אירוע היסטורי | מסגרת היסטורית | תקופות יצירה |
|---|---|---|---|---|
אשור ובבל722–539 לפנה״ס | 722לפנה״ס | גלות שומרון | תקופת בית ראשון | תקופת המקראלפי החלוקה שבטבלה |
| 586לפנה״ס | חורבן בית ראשון וגלות בבל | |||
פרס539–332 לפנה״ס | 538לפנה״ס | הצהרת כורשדיוק תיארוךבמסמך המקורי: 539 לפנה״ס 539 לפנה״ס היא שנת כיבוש בבל בידי כורש. ההצהרה המקראית מיוחסת ל־538 לפנה״ס. מסגרת בית שני כוללת כאן את השיבה שקדמה לחנוכת המקדש. חומר הקורס — בית שני, שיעורים 11–12 | שיבת ציון ובית שני | |
| 538לפנה״ס | שיבת ציון — גל ראשון | |||
| 516לפנה״ס | חנוכת בית המקדש השני | |||
הלניזם וחשמונאים332–63 לפנה״ס | 332לפנה״ס | כיבוש הארץ בידי אלכסנדר מוקדוןדיוק תיארוךבמסמך המקורי: 333 לפנה״ס 333 לפנה״ס היא שנת קרב איסוס; כיבוש ארץ ישראל מתוארך בקורס ל־332 לפנה״ס. הכותרת המקבילה כוללת רקע שקדם לתנאים, ואינה מתארכת את ראשית פעילותם לתקופה ההלניסטית. חומר הקורס — בית שני, שיעורים 11–12 | רקע למשנה ותקופת התנאיםהתנאים עצמם: בעיקר במאות 1–2 לספירה | |
| 301לפנה״ס | התבססות שלטון בית תלמי | |||
| 200לפנה״ס | מעבר לשלטון בית סלאוקוס | |||
| 167לפנה״ס | ראשית מרד החשמונאים | |||
| 142לפנה״ס | המדינה החשמונאית — ימי שמעוןהערה והקשרעוגן לעצמאות בימי שמעון בחלוקת הטבלה. הריבונות התבססה בשלבים, והיחסים עם הממלכה הסלאוקית המשיכו להשתנות לאחר מכן. חומר הקורס — בית שני, שיעור 13 | |||
רומא63 לפנה״ס – 324 לספירה | 63לפנה״ס | כיבוש פומפיוס | ||
| 37–4לפנה״ס | שלטון הורדוס | |||
| 4לפנה״סעד6לספירה | חלוקת ממלכת הורדוס; ארכלאוס ביהודההערה והקשרשנת 6 מציינת את הדחת ארכלאוס ואת המעבר לנציבות ביהודה. אנטיפס ופיליפוס המשיכו לשלוט בנחלותיהם גם לאחריה. חומר הקורס — בית שני, שיעור 14 חלק ב׳ | |||
| 6–66לספירה | נציבים רומיים ביהודההערה והקשרזהו טווח מסכם עד פרוץ המרד, ולא רצף שלטוני אחיד. מלכות אגריפס הראשון ביהודה בשנים 41–44 הפסיקה זמנית את שלטון הנציבים. חומר הקורס — בית שני, שיעור 14 חלק ב׳ | |||
| 66–70לספירה | המרד הגדול | |||
| 70לספירה | חורבן בית שני | רומית מאוחרת וביזנטית | ||
| 132–135לספירה | מרד בר כוכבא | |||
| סביב200לספירה | עריכת המשנה וחתימתההערה והקשרתאריך מקורב המציין מעבר בין תקופות יצירה. עריכת חיבור אינה אירוע שניתן בהכרח לתארך לשנה אחת. | תקופת התלמודהאמוראים · מעבר לאחר עריכת המשנה | ||
| 235–284לספירה | משבר המאה השלישית — תקופת האנרכיהדיוק תיארוךבמסמך המקורי: 224–284 לספירה התיחום המקובל הוא מרצח אלכסנדר סוורוס ב־235 ועד עליית דיוקלטיאנוס ב־284. בקורס מתואר המשבר במאה השלישית ללא שנת התחלה מדויקת. | |||
ביזנטיון324 – הכיבוש המוסלמי | 324לספירה | ראשית התקופה הביזנטית בארץהערה והקשרנקודת תיחום מקובלת בקורס בעקבות איחוד האימפריה בידי קונסטנטינוס. המעבר התרבותי והדתי היה תהליך ממושך. חומר הקורס — התקופה הרומית המאוחרת והביזנטית | ||
| 351לספירה | פרוץ מרד גאלוסדיוק תיארוךבמסמך המקורי: 352-3 לספירה בהקלטת הקורס מצוינת 351 כשנת פרוץ המרד. כאן מוצגת שנת הפרוץ, ולא טווח דיכוי שאינו מפורט בהקלטה. חומר הקורס — התקופה הרומית המאוחרת והביזנטית | |||
| 363לספירה | רעידת האדמה | |||
| סביב400לספירה | עריכת התלמוד הירושלמיהערה והקשרעוגן לימודי מקורב לתהליך עריכה. אין משמעותו שכל החיבור נחתם ביום או בשנה אחת. | |||
| סביב500לספירה | עריכת התלמוד הבבליהערה והקשרתאריך מסכם בקירוב, בהתאם לטבלה. העריכה והמסירה נמשכו בשלבים; הבבלי נערך בבבל, במקביל לשלטון הביזנטי בארץ. | סבוראים וגאוניםמסגרות עוקבות; הגבולות משוערים | ||
| 614–628לספירה | הכיבוש הפרסי־ססאנידיוק תיארוךבמסמך המקורי: 614–627 לספירה תקופת שלטון פרסית בתוך המסגרת הביזנטית. 627 היא שנת ההכרעה הצבאית במסע הרקליוס; כאן מוצג 614–628, התיחום במאמר הארכאולוגי. השבת השליטה והחזרת הצלב הן שלבים נפרדים. | |||
האסלאם הקדוםמן המאה ה־7 לספירה | 636–640לספירה | הכיבוש המוסלמיהערה והקשרטווח הכיבושים מן המסמך, ולא מעבר של כל הארץ ביום אחד. בחלוקת הקורס משמשת 638, שנת כיבוש ירושלים, כעוגן לסיום התקופה הביזנטית. חומר הקורס — התקופה הרומית המאוחרת והביזנטית |
במסמך המקורי: 539 לפנה״ס
539 לפנה״ס היא שנת כיבוש בבל בידי כורש. ההצהרה המקראית מיוחסת ל־538 לפנה״ס. מסגרת בית שני כוללת כאן את השיבה שקדמה לחנוכת המקדש.
חומר הקורס — בית שני, שיעורים 11–12
במסמך המקורי: 333 לפנה״ס
333 לפנה״ס היא שנת קרב איסוס; כיבוש ארץ ישראל מתוארך בקורס ל־332 לפנה״ס. הכותרת המקבילה כוללת רקע שקדם לתנאים, ואינה מתארכת את ראשית פעילותם לתקופה ההלניסטית.
חומר הקורס — בית שני, שיעורים 11–12
עוגן לעצמאות בימי שמעון בחלוקת הטבלה. הריבונות התבססה בשלבים, והיחסים עם הממלכה הסלאוקית המשיכו להשתנות לאחר מכן.
חומר הקורס — בית שני, שיעור 13
שנת 6 מציינת את הדחת ארכלאוס ואת המעבר לנציבות ביהודה. אנטיפס ופיליפוס המשיכו לשלוט בנחלותיהם גם לאחריה.
חומר הקורס — בית שני, שיעור 14 חלק ב׳
זהו טווח מסכם עד פרוץ המרד, ולא רצף שלטוני אחיד. מלכות אגריפס הראשון ביהודה בשנים 41–44 הפסיקה זמנית את שלטון הנציבים.
חומר הקורס — בית שני, שיעור 14 חלק ב׳
תאריך מקורב המציין מעבר בין תקופות יצירה. עריכת חיבור אינה אירוע שניתן בהכרח לתארך לשנה אחת.
במסמך המקורי: 224–284 לספירה
התיחום המקובל הוא מרצח אלכסנדר סוורוס ב־235 ועד עליית דיוקלטיאנוס ב־284. בקורס מתואר המשבר במאה השלישית ללא שנת התחלה מדויקת.
נקודת תיחום מקובלת בקורס בעקבות איחוד האימפריה בידי קונסטנטינוס. המעבר התרבותי והדתי היה תהליך ממושך.
חומר הקורס — התקופה הרומית המאוחרת והביזנטית
במסמך המקורי: 352-3 לספירה
בהקלטת הקורס מצוינת 351 כשנת פרוץ המרד. כאן מוצגת שנת הפרוץ, ולא טווח דיכוי שאינו מפורט בהקלטה.
חומר הקורס — התקופה הרומית המאוחרת והביזנטית
עוגן לימודי מקורב לתהליך עריכה. אין משמעותו שכל החיבור נחתם ביום או בשנה אחת.
תאריך מסכם בקירוב, בהתאם לטבלה. העריכה והמסירה נמשכו בשלבים; הבבלי נערך בבבל, במקביל לשלטון הביזנטי בארץ.
במסמך המקורי: 614–627 לספירה
תקופת שלטון פרסית בתוך המסגרת הביזנטית. 627 היא שנת ההכרעה הצבאית במסע הרקליוס; כאן מוצג 614–628, התיחום במאמר הארכאולוגי. השבת השליטה והחזרת הצלב הן שלבים נפרדים.
טווח הכיבושים מן המסמך, ולא מעבר של כל הארץ ביום אחד. בחלוקת הקורס משמשת 638, שנת כיבוש ירושלים, כעוגן לסיום התקופה הביזנטית.
חומר הקורס — התקופה הרומית המאוחרת והביזנטית
מבוסס על המסמך ״טבלת התקופות״. השורה שכללה גם את המרד וגם את המדינה החשמונאית פוצלה לשני ציוני דרך. פרס הופרדה מאשור ובבל, ושמות העמודות הובהרו.
תוקנו תאריכים בהצהרת כורש, בכיבוש אלכסנדר, במשבר המאה השלישית, במרד גאלוס ובכיבוש הפרסי. השינויים מצוינים בשורות עצמן לצד התאריך המקורי. חומר הקורס נבדק במחברות בית שני ורומית־ביזנטית.
״רקע למשנה ותקופת התנאים״ כולל גם את התקופה שקדמה לתנאים; פעילות התנאים עצמם מזוהה בעיקר עם המאות הראשונה והשנייה לספירה. להרחבה על התנאים והאמוראים ↗