מצביע על נוף גבעות המלח מסביב. מרבית מה שתראו בעיניים הם סלעי מלח שבקעו מבטן האדמה — גם כשאתם יושבים עליהם. בואו נסביר כיצד נוצר הר הסלע הזה, מתוך תהליכי היווצרות ים המלח לאורך מיליוני שנים.
מציג עזרים שמדגימים את תזוזת הלוח הערבי מהר יותר מהלוח האפריקאי־סיני, שיצרה את השבר הסורי־אפריקאי. מראה את הפרש התזוזה של כ־105 ק״מ — מזוהה למשל בתמנע (נחושת במערב הערבה) מול פנון (נחושת כ־105 ק״מ צפונה במזרח הערבה).
לפני כ־4 מיליון שנה, אחרי תקופה קרחונית, נכנסו מי ים התיכון דרך עמק יזרעאל ונוצרה ׳לגונת סדום׳ מאזור הכנרת עד חצבה. הלגונה השקיעה סדימנטים — תצורת סדום. לפני כ־2 מיליון שנה עלתה פרשת המים בעמק יזרעאל והכרמל, הלגונה נותקה והפכה לאגם עמורה שהשקיע את תצורת עמורה (שכבות קרנליט לבן בקיץ וחול־חרסית כהה אחרי שטפונות).
לפני כ־70–65 אלף שנה, בתקופת קרח לחה, עלה מפלס אגם הלשון לגובה של כ־160− מ׳. הסדימנט שהושקע הוא ׳חוואר הלשון׳ — הגבעות הלבנות מדרום להר סדום, עד חצבה, מצדה והבקעה.
השבר גרם לקרקעית לצנוח מהר מקצב השקעת המלח. הצטברו לוחות מלח בעומק של כ־12 ק״מ. בכל 100 מ׳ עומק הטמפרטורה עולה בכ־2.6°. בעומק כזה המלח מתחמם, מאבד צפיפות ומתרומם אנכית — כך נוצר הר סדום. מציג עזר של שכבות אופקיות שמתרוממות ב־90° למצב אנכי.
עובי לוחות המלח כ־2 ק״מ — זה גם רוחב ההר ממישור עמיעז עד כביש 90. ההעתק המזרחי תלול יותר; במערב יש מדרגות העתקים. המלח פרץ בין מישורי החוואר של עמיעז לאגן ים המלח.
לסיכום: אנחנו יושבים על תופעה ייחודית — הר מלח שמתרומם בממוצע כ־8 מ״מ בשנה. מה שאתם רואים ויושבים עליו עדיין בתנועה.